היכרות עם גטו ורשה
גטו ורשה היה הגדול ביותר מבין כל הגטאות היהודיים באירופה הכבושה בידי הנאצים במהלך מלחמת העולם השנייה. הוא הוקם בבירת פולין וורשה באוקטובר 1940, ונסגר מהעולם החיצון בנובמבר 1940. בגטו התגוררו יותר מ-400,000 יהודים, שנאלצו לחיות בצפיפות ותנאים לא סניטריים. הגטו היה מוקף חומה, והיהודים לא הורשו לצאת ללא רשות.
גודל גטו ורשה
גטו ורשה היה בגודל של כ-3.4 קמ"ר, והוא חולק לשני חלקים: החלק הקטן, הצפוני, והחלק הגדול יותר, הדרומי. החלק הצפוני היה ביתם של היהודים העשירים יותר, ואילו החלק הדרומי היה ביתם של היהודים העניים יותר. הגטו היה מיושב בצפיפות, עם ממוצע של 7.2 נפשות בחדר.
התנאים בגטו ורשה
התנאים בגטו ורשה היו קשים ביותר. המזון היה מועט, והיהודים נאלצו לחיות בתנאים צפופים ולא סניטריים. המחלה השתוללה, ושיעור התמותה היה גבוה. היהודים היו נתונים גם לאיסוף תכופים ולגירוש למחנות ריכוז.
מרד גטו ורשה
באפריל 1943 קמו יהודי גטו ורשה בניסיון להתנגד לנאצים. המרד נמשך כמעט חודש, ובסופו של דבר לא הצליח. הנאצים הרסו את הגטו והרגו או גירשו את היהודים שנותרו.
מורשת גטו ורשה
גטו ורשה זכור כסמל להתנגדות יהודית נגד הדיכוי הנאצי. הוא זכור גם כסמל לסבל שספגו היהודים בתקופת השואה. למידע נוסף על גטו ורשה בויקיפדיה.